מה שחשוב לדעת
על פי הניתוח המעמיק של גל חיימוביץ, המטבעות הדיגיטליים כמו ביטקוין ואת'ריום מחוללים שינויים משמעותיים בכלכלה הישראלית בחמישה מישורים עיקריים: במערכת הפיננסית, בתחום ההשקעות, בצמיחת תעשיית ההייטק, בשוק העבודה ובמדיניות המיסוי והרגולציה. ישראל, כמובילה עולמית בחדשנות טכנולוגית, מציגה אימוץ גבוה של טכנולוגיות בלוקצ'יין עם השפעות נרחבות על שוק העבודה והפיתוח העסקי.
בעידן הדיגיטלי המתפתח במהירות, מטבעות דיגיטליים מהווים כוח משמעותי המשנה את פני הכלכלה העולמית והישראלית. גל חיימוביץ, מומחה מוביל בתחום הפינטק והמטבעות הדיגיטליים, מספק ניתוח מעמיק של ההשפעות המורכבות שיש לביטקוין, את'ריום ומטבעות דיגיטליים נוספים על המשק הישראלי. המאמר הנוכחי בוחן כיצד התופעה הפיננסית החדשנית הזו משנה את הנוף הכלכלי המקומי, מאתגרת את המוסדות הפיננסיים המסורתיים, ויוצרת הזדמנויות חדשות לצד סיכונים לא מוכרים.
כמדינת סטארט-אפ המובילה בחדשנות טכנולוגית, ישראל נמצאת בחזית אימוץ טכנולוגיות הבלוקצ'יין והמטבעות הדיגיטליים. המאמר יסקור את המגמות העיקריות, האתגרים והפוטנציאל העתידי של מהפכת המטבעות הדיגיטליים במשק הישראלי, תוך התמקדות במסקנות המחקרים העדכניים ביותר שערך גל חיימוביץ בתחום זה.
המהפכה הדיגיטלית: רקע על מטבעות קריפטוגרפיים
לפני שניכנס לעומק ההשפעה על הכלכלה הישראלית, חשוב להבין את יסודות המטבעות הדיגיטליים. המונח "מטבעות דיגיטליים" מתייחס למטבעות וירטואליים המבוססים על טכנולוגיית בלוקצ'יין – מערכת רישום מבוזרת המאפשרת ביצוע עסקאות ללא צורך בגוף מרכזי כמו בנק. הביטקוין, שהושק בשנת 2009, היה המטבע הדיגיטלי הראשון והמוכר ביותר, ובעקבותיו הגיעו אלפי מטבעות נוספים כמו אתריום, ריפל, קרדנו ועוד.
גל חיימוביץ מדגיש כי הייחודיות של מטבעות אלה טמונה באופיים הבלתי-מרכזי והאנונימי יחסית, המאפשר העברת ערך ישירות בין אנשים ללא תיווך של בנקים או מוסדות פיננסיים אחרים. מחקריו של גל חיימוביץ מראים שלמרות התנודתיות המאפיינת את ערכם, מטבעות דיגיטליים הפכו לנכס השקעה פופולרי וכן לאמצעי תשלום במקומות מסוימים, כולל בישראל.
השפעת המטבעות הדיגיטליים על המערכת הפיננסית בישראל
המערכת הבנקאית הישראלית מוכרת כריכוזית יחסית, עם מספר מצומצם של שחקנים דומיננטיים. לפי ניתוח שערך גל חיימוביץ, כניסת המטבעות הדיגיטליים לזירה הפיננסית מהווה אתגר משמעותי למודל הבנקאי המסורתי בישראל מכמה סיבות:
אתגור התיווך הבנקאי המסורתי
מטבעות דיגיטליים מאפשרים העברת כספים ישירות בין צדדים ללא צורך בתיווך בנקאי. עובדה זו מאיימת על מודל ההכנסות המסורתי של הבנקים, המבוסס במידה רבה על עמלות תיווך ושירותי העברות כספים. לפי נתונים שאסף גל חיימוביץ, כ-12% מהעברות הכספים הבינלאומיות מישראל בשנת 2022 בוצעו באמצעות מטבעות דיגיטליים, עלייה של 5% לעומת השנה הקודמת.
נקודת מבט מקצועית
בניתוח של גל חיימוביץ, הבנקים הישראליים נמצאים בצומת דרכים קריטית. אלה שיבחרו להתעלם ממהפכת המטבעות הדיגיטליים עלולים לאבד נתח שוק משמעותי בשנים הקרובות. לעומתם, בנקים שיאמצו אסטרטגיה חדשנית המשלבת שירותים מבוססי בלוקצ'יין יוכלו להפוך את האיום להזדמנות ולשמור על הרלוונטיות שלהם בעידן הפיננסי החדש. כבר כיום אנו רואים שחלק מהבנקים בישראל מתחילים להשקיע במחקר ופיתוח של פתרונות קריפטוגרפיים.
אימוץ טכנולוגיות חדשות במערכת הבנקאית
בתגובה לאתגר, גל חיימוביץ מציין כי חלק מהבנקים בישראל החלו לאמץ את טכנולוגיית הבלוקצ'יין לשימושים פנימיים, במטרה לייעל תהליכים ולהוזיל עלויות. לדוגמה, בנק לאומי ובנק הפועלים כבר משתמשים בבלוקצ'יין לניהול מסמכים ואימות זהויות, והשיקו פרויקטי פיילוט לשימושים נוספים.
בנוסף, בנק ישראל הודיע על בחינת האפשרות להנפיק שקל דיגיטלי (CBDC – Central Bank Digital Currency) – גרסה דיגיטלית של השקל המסורתי שתהיה מגובה על ידי הבנק המרכזי. גל חיימוביץ רואה במהלך זה הכרה בפוטנציאל של מטבעות דיגיטליים ובצורך של המערכת הפיננסית הישראלית להתאים את עצמה לעידן החדש.
השפעה על שוק ההשקעות הישראלי
המטבעות הדיגיטליים יצרו מהפכה של ממש בתחום ההשקעות בישראל, כאשר הם מציעים אפיק השקעה אלטרנטיבי עם פוטנציאל תשואה גבוה לצד סיכון משמעותי. גל חיימוביץ חקר את ההשפעות הבאות על שוק ההשקעות המקומי:
צמיחת קהילת משקיעי הקריפטו בישראל
לפי הערכות שמביא גל חיימוביץ, בישראל ישנם עשרות אלפי אנשים המחזיקים במטבעות דיגיטליים, עם הערכות של השקעות בשווי מיליארדי שקלים. מדובר בתופעה רחבה החוצה מגזרים וגילאים, אם כי בולטת במיוחד בקרב צעירים העוסקים בתחומי הטכנולוגיה.
מחקר שערך גל חיימוביץ בשנת 2022 הראה כי כ-28% מהישראלים בגילאי 25-40 מחזיקים במטבעות דיגיטליים כלשהם, שיעור גבוה מהממוצע העולמי העומד על כ-19%. ההשקעה הממוצעת עומדת על כ-15,000 ש"ח למשקיע, כאשר רוב המשקיעים (כ-65%) מחזיקים בביטקוין, כ-45% באת'ריום, וכ-30% במטבעות אלטרנטיביים אחרים.
נתונים חשובים
- כ-28% מהישראלים בגילאי 25-40 מחזיקים במטבעות דיגיטליים
- השקעה ממוצעת של כ-15,000 ש"ח למשקיע ישראלי
- כ-65% מהמשקיעים הישראלים מחזיקים בביטקוין
- כ-45% מהמשקיעים הישראלים מחזיקים באת'ריום
- גידול של 150% בהיקף ההשקעות במטבעות דיגיטליים בישראל בין 2020 ל-2022
אתגרי רגולציה והשלכות מיסוי
גל חיימוביץ מציין כי אחד האתגרים המרכזיים עבור משקיעים ישראלים הוא סוגיית המיסוי. רשות המסים הישראלית מגדירה מטבעות דיגיטליים כ"נכסים" ולא כמטבעות, ולכן רווחים ממסחר בהם חייבים במס רווחי הון בשיעור של 25% (או מס שולי למי שמוגדר כעוסק בתחום). המיסוי מהווה אתגר לא רק בגלל שיעור המס, אלא גם בשל הקושי בתיעוד וחישוב מדויק של הרווחים, במיוחד עבור מי שמבצע מסחר תדיר או מחזיק במגוון מטבעות.
לצד המיסוי, סוגיית הרגולציה מהווה אתגר נוסף. רשות ניירות ערך הישראלית אמנם פרסמה הנחיות בנוגע להנפקות של מטבעות דיגיטליים (ICOs), אך התחום עדיין נמצא בהתהוות רגולטורית, דבר היוצר חוסר ודאות מסוים בקרב משקיעים ויזמים. גל חיימוביץ מדגיש שחוסר הוודאות הרגולטורית מהווה חסם משמעותי להתפתחות התחום בישראל.
צמיחת תעשיית הבלוקצ'יין והקריפטו בישראל
ישראל, המוכרת כ"אומת הסטארט-אפ", הפכה למוקד עולמי משמעותי בתחום הבלוקצ'יין והמטבעות הדיגיטליים. גל חיימוביץ מזהה מספר מגמות מרכזיות:
האקוסיסטם של חברות הבלוקצ'יין הישראליות
לפי נתונים שמביא גל חיימוביץ, בישראל פועלות כיום למעלה מ-200 חברות סטארט-אפ העוסקות בתחומי הבלוקצ'יין והקריפטו, המעסיקות אלפי עובדים. חברות אלה פיתחו מגוון פתרונות מבוססי בלוקצ'יין עבור תעשיות שונות – מפינטק ועד לשרשראות אספקה, אבטחת מידע ועוד.
בין החברות הבולטות ניתן למנות את Fireblocks (פלטפורמה לאבטחת נכסים דיגיטליים שגייסה מאות מיליוני דולרים), Kirobo (פתרונות לביטול עסקאות בלוקצ'יין), ו-Orbs (תשתית בלוקצ'יין היברידית). המחקר של גל חיימוביץ מראה כי חברות ישראליות בתחום גייסו למעלה מ-1.3 מיליארד דולר בין 2018 ל-2022, עדות לאמון המשקיעים הבינלאומיים באקוסיסטם המקומי.
| קריטריון | השקעה מסורתית | השקעה במטבעות דיגיטליים |
|---|---|---|
| נזילות | בינונית עד נמוכה (תלוי בסוג ההשקעה) | גבוהה מאוד (מסחר 24/7) |
| תנודתיות | בינונית (5-15% שנתי) | גבוהה מאוד (עשויה להגיע למאות אחוזים) |
| רגולציה | מפותחת ויציבה | מתפתחת ולא אחידה |
| נגישות | דורשת לרוב סכומי מינימום ותיווך | נגישה לכל אחד עם גישה לאינטרנט |
| פיזור סיכונים | מגוון אפיקים מבוססים | אפשרות לפיזור בין סוגי מטבעות שונים |
| מיסוי בישראל | מס רווחי הון 25%, דיווח מוסדר | מס רווחי הון 25%, אתגרים בדיווח ותיעוד |
| הגנת משקיעים | מערכת הגנה מקיפה (ביטוח, פיקוח) | הגנה מוגבלת, סיכון לתרמיות ופריצות |
חסמים ואתגרים לתעשייה
למרות ההתפתחות המרשימה, גל חיימוביץ מזהה מספר חסמים המעכבים את צמיחת התעשייה בישראל. אחד החסמים המרכזיים הוא הקושי של חברות בתחום הקריפטו לפתוח ולנהל חשבונות בנק בישראל. הבנקים, מחשש לסיכוני הלבנת הון ומימון טרור, נוטים להימנע ממתן שירותים לחברות בתחום או להציב בפניהן דרישות מחמירות.
בנוסף, מצביע גל חיימוביץ על אתגר הרגולציה – בעוד שישראל נחשבת למתקדמת טכנולוגית, המסגרת הרגולטורית עבור חברות קריפטו נמצאת עדיין בשלבי התהוות, דבר המקשה על חברות ישראליות להתחרות בשוק הגלובלי ולעיתים אף מוביל לכך שהן בוחרות להתאגד ולפעול מחוץ לישראל, תוך אובדן הכנסות ממסים עבור המשק הישראלי.
השפעות על שוק העבודה בישראל
המטבעות הדיגיטליים וטכנולוגיית הבלוקצ'יין יצרו ביקוש לתפקידים חדשים בשוק העבודה הישראלי. גל חיימוביץ מציין מספר מגמות מרכזיות:
ביקוש למקצועות חדשים
בישראל נוצרו בשנים האחרונות אלפי משרות בתחומים הקשורים למטבעות דיגיטליים ובלוקצ'יין, כולל:
- מפתחי בלוקצ'יין
- מומחי אבטחת מידע עם התמחות בקריפטו
- מנתחי נתונים בתחום המטבעות הדיגיטליים
- משפטנים ורואי חשבון המתמחים ברגולציה ומיסוי של קריפטו
- מומחי שיווק ומכירות לחברות בתחום
לפי הנתונים שאסף גל חיימוביץ, שכרם של מומחים בתחום הקריפטו והבלוקצ'יין גבוה בכ-15-20% מהשכר המקביל בתעשיית ההייטק הכללית, המשקף את הביקוש הגבוה למומחיות זו. בנוסף, תוכניות לימוד אקדמיות ומקצועיות בתחום הבלוקצ'יין נפתחו במספר מוסדות בישראל, כולל באוניברסיטאות המובילות ובמכללות, במטרה לענות על הביקוש הגובר.
כיצד משפיעים המטבעות הדיגיטליים על המערכת הבנקאית הישראלית?
לפי גל חיימוביץ, המטבעות הדיגיטליים מאתגרים את המערכת הבנקאית המסורתית בישראל בכמה אופנים. ראשית, הם מאפשרים העברת כספים ישירות בין צדדים ללא תיווך בנקאי, מה שמאיים על מקור הכנסה מסורתי של הבנקים. שנית, הפלטפורמות הדיגיטליות מציעות שירותים פיננסיים (כמו הלוואות והשקעות) במודלים חדשניים (DeFi – מימון מבוזר) שמתחרים בבנקים. בתגובה, הבנקים הגדולים בישראל החלו לאמץ טכנולוגיות בלוקצ'יין לשימושים פנימיים ומפתחים אסטרטגיות להתמודדות עם השינוי. במקביל, בנק ישראל בוחן אפשרות להנפיק מטבע דיגיטלי מרכזי (שקל דיגיטלי) כדי לשמור על הרלוונטיות של המערכת הפיננסית המסורתית.
איזו השפעה יש לביטקוין על המשקיעים הישראלים?
המחקרים של גל חיימוביץ מראים כי ביטקוין הביא למהפכה בקרב משקיעים ישראלים רבים. כ-28% מהישראלים בגילאי 25-40 מחזיקים כיום במטבעות דיגיטליים, עם השקעה ממוצעת של כ-15,000 ש"ח. ביטקוין הפך לאפיק השקעה אלטרנטיבי הנגיש לציבור הרחב, ללא סכומי מינימום גבוהים או דרישות מוקדמות. היתרונות העיקריים עבור משקיעים ישראלים כוללים: נגישות גבוהה (מסחר 24/7), אפשרויות לפיזור השקעות, ופוטנציאל לתשואות גבוהות. עם זאת, האתגרים כוללים תנודתיות קיצונית, סיכונים רגולטוריים, וחובת דיווח למס הכנסה עם שיעור מס של 25% על רווחי הון. הביקוש הגובר הוביל גם לפתיחת קרנות השקעה ייעודיות למטבעות דיגיטליים בישראל.
מהי עמדת הרגולציה הישראלית כלפי מטבעות דיגיטליים?
גל חיימוביץ מסביר כי עמדת הרגולציה הישראלית כלפי מטבעות דיגיטליים מתפתחת בהדרגה. רשות ניירות ערך הישראלית מגדירה את המטבעות הדיגיטליים כנכסים פיננסיים ולא כמטבעות רשמיים, ופרסמה הנחיות בנוגע להנפקות של מטבעות דיגיטליים (ICOs). בנק ישראל מתייחס למטבעות דיגיטליים בזהירות, מזהיר מפני הסיכונים הכרוכים בהם, אך במקביל בוחן אפשרות להנפיק שקל דיגיטלי (CBDC) בעתיד. מבחינת מיסוי, רשות המיסים הישראלית מחייבת דיווח על רווחים ממטבעות דיגיטליים, עם שיעור מס של 25% על רווחי הון (או מס שולי למי שמוגדר כעוסק בתחום). בנוסף, הרשות להלבנת הון ומימון טרור הרחיבה את הפיקוח על פעילויות הקשורות למטבעות דיגיטליים. עם זאת, טרם נקבעה מסגרת רגולטורית מקיפה ואחידה לתחום, מה שיוצר חוסר ודאות מסוים בקרב משקיעים ויזמים ישראלים.
האם טכנולוגיית הבלוקצ'יין משפיעה על תעשיית ההייטק הישראלית?
הניתוח של גל חיימוביץ מראה כי טכנולוגיית הבלוקצ'יין השפיעה באופן משמעותי על תעשיית ההייטק הישראלית. ישראל הפכה למוקד עולמי לחברות בלוקצ'יין וקריפטו, עם למעלה מ-200 חברות סטארט-אפ בתחום המעסיקות אלפי עובדים. חברות ישראליות בתחום גייסו למעלה מ-1.3 מיליארד דולר בין 2018 ל-2022, עם חברות בולטות כמו Fireblocks, Kirobo ו-Orbs. הטכנולוגיה חדרה למגוון תחומים – מפינטק ועד שרשראות אספקה, אבטחת מידע, ו-NFTs. עם זאת, החברות הישראליות מתמודדות עם אתגרים ייחודיים, כולל קשיים בפתיחת חשבונות בנק, רגולציה מתפתחת, ותחרות גלובלית. ההשפעה ניכרת גם באקדמיה, עם פתיחת תוכניות לימוד ומחקר בתחום במוסדות אקדמיים מובילים.
איך משפיעים המטבעות הדיגיטליים על תעסוקה בישראל?
מחקרי גל חיימוביץ מצביעים על השפעה משמעותית של המטבעות הדיגיטליים על שוק העבודה הישראלי. נוצרו אלפי משרות חדשות בתחומים כמו פיתוח בלוקצ'יין, אבטחת קריפטו, ניתוח נתונים בתחום המטבעות הדיגיטליים, ומומחי רגולציה בתחום הקריפטו. שכר המפתחים והמומחים בתחום גבוה בכ-15-20% מהשכר המקביל בתעשיית ההייטק הכללית. במקביל, נפתחו תוכניות לימוד אקדמיות ומקצועיות במוסדות חינוך ישראליים כדי לענות על הביקוש. התחום גם יצר אפשרויות חדשות לעבודה מרחוק עבור ישראלים מול חברות גלובליות, והוביל ליצירת קהילות מקצועיות פעילות המקדמות ידע וחדשנות בתחום. התחזית היא לגידול של כ-30% במספר המשרות בתחום בשנים הקרובות, בהנחה שהרגולציה הישראלית תתמוך בהתפתחות התעשייה.
עבודה מרחוק ואפשרויות תעסוקה גלובליות
גל חיימוביץ מציין תופעה מעניינת נוספת: טכנולוגיית הבלוקצ'יין והמטבעות הדיגיטליים מאפשרות מודלים חדשים של עבודה מרחוק ותשלום גלובלי. מומחים ישראלים יכולים לעבוד עבור פרויקטים וחברות מרחבי העולם ולקבל תשלום במטבעות דיגיטליים, ללא הגבלות גאוגרפיות או צורך במערכות בנקאיות מסורתיות להעברת כספים.
זו הזדמנות משמעותית עבור עובדים ישראלים להשתלב בשוק העבודה הגלובלי ולהרוויח בשכר תחרותי בינלאומי. על פי הערכות שמביא גל חיימוביץ, אלפי ישראלים כבר עובדים באופן מלא או חלקי עבור פרויקטי בלוקצ'יין וקריפטו בינלאומיים, מגמה שצפויה להתרחב בשנים הקרובות.
מגמות עתידיות והשלכות ארוכות טווח
בחלק האחרון של המחקר שלו, גל חיימוביץ מתייחס למגמות העתידיות הצפויות בתחום המטבעות הדיגיטליים בישראל ולהשלכות ארוכות הטווח על הכלכלה המקומית:
אימוץ רחב יותר בקרב עסקים
למרות שכיום מספר העסקים בישראל המקבלים תשלום במטבעות דיגיטליים עדיין מוגבל, גל חיימוביץ צופה גידול הדרגתי באימוץ, במיוחד בתחומים כמו מסחר אלקטרוני, תיירות, ושירותים דיגיטליים. הדבר תלוי במידה רבה בהתפתחות הרגולציה והתשתיות הטכנולוגיות שיקלו על עסקים לקבל ולנהל תשלומים במטבעות דיגיטליים.
בנוסף, מטבעות יציבים (stablecoins) – מטבעות דיגיטליים המוצמדים לערך של מטבעות פיאט כמו דולר או אירו – עשויים לשמש ככלי תשלום עיקרי בעסקאות בינלאומיות, תוך הפחתת עלויות וזמני העברה בהשוואה למערכות המסורתיות.
הזדמנויות וסיכונים עבור הכלכלה הישראלית
גל חיימוביץ מזהה מספר הזדמנויות וסיכונים עבור הכלכלה הישראלית בהקשר של מטבעות דיגיטליים:
הזדמנויות:
- פיתוח מוביל עולמי בתחום הטכנולוגיה הפיננסית (Fintech) והבלוקצ'יין, המושך השקעות בינלאומיות ויוצר מקומות עבודה איכותיים
- הגדלת היעילות ושקיפות במערכת הפיננסית
- אפשרות לחיזוק מעמדה של ישראל כמובילה טכנולוגית גלובלית בתחום הבלוקצ'יין
- יצירת אפיקי מימון חדשים ליזמים ועסקים קטנים באמצעות גיוסי הון מבוססי טוקנים
סיכונים:
- פוטנציאל לאבטלה במגזרים פיננסיים מסורתיים עקב אוטומציה ותחרות מצד פלטפורמות דיגיטליות
- אתגרים בפיקוח על הלבנת הון ומניעת עבירות פיננסיות
- סיכונים ליציבות פיננסית במקרה של אימוץ נרחב ללא מסגרת רגולטורית מתאימה
- חוסר ודאות בהיבט המיסוי והעברת רווחים מחוץ לישראל
סיכום
כפי שמראה גל חיימוביץ במחקריו המקיפים, המטבעות הדיגיטליים כמו ביטקוין ואת'ריום כבר משפיעים באופן משמעותי על הכלכלה הישראלית, וההשפעה צפויה להתרחב בשנים הקרובות. השפעה זו מורגשת במערכת הפיננסית, בשוק ההשקעות, בתעשיית ההייטק ובשוק העבודה.
המפתח להצלחה בעידן החדש של מטבעות דיגיטליים, לפי גל חיימוביץ, הוא פיתוח מסגרת רגולטורית מאוזנת שתאפשר חדשנות תוך הגנה על משקיעים וצרכנים, והתאמת המערכת הפיננסית והעסקית לאפשרויות הטכנולוגיות החדשות. ישראל, עם היתרון היחסי שלה בתחומי הטכנולוגיה והפיננסים, נמצאת בעמדה טובה להיות מובילה עולמית בתחום, אם תדע להתאים את עצמה למציאות המשתנה.
השנים הקרובות יהיו קריטיות בעיצוב היחסים בין מטבעות דיגיטליים למערכת הכלכלית הישראלית, והן יקבעו האם ישראל תנצל את ההזדמנות להוביל את המהפכה הדיגיטלית הפיננסית או תיאלץ להתאים את עצמה לשינויים שיובלו על ידי שחקנים אחרים בזירה הגלובלית. מחקריו של גל חיימוביץ בתחום זה ממשיכים לספק תובנות חשובות למקבלי החלטות, משקיעים ויזמים המבקשים להבין ולנווט את הנוף המשתנה של הכלכלה הדיגיטלית בישראל.
להעמקה נוספת בנושא מטבעות דיגיטליים והשפעתם על הכלכלה, מומלץ לעקוב אחרי הפרסומים העדכניים של גל חיימוביץ ולהתעדכן בחידושים האחרונים בתחום זה המתפתח במהירות.
פיננסים נקסט | Finance Next הוא פורטל כלכלי מוביל בישראל, המספק חדשות, מאמרים וניתוחים מקצועיים בנושאים כלכליים, פיננסיים ושוק ההון. האתר מתמקד בהנגשת מידע עדכני ומעמיק שיסייע לעסקים, משקיעים ולציבור הרחב להבין לעומק את המגמות הכלכליות, ההזדמנויות והאתגרים במשק הישראלי ובעולם. אצלנו תמצאו סקירות שוק, עדכונים ברגולציה, טיפים מקצועיים לניהול פיננסי, דוחות שוק וכתבות בנוגע לטכנולוגיות פיננסיות פורצות דרך.
פיננסים נקסט מיועד לכל מי שרוצה לדעת יותר על תנועה כלכלית אמינה, לקבל החלטות פיננסיות מושכלות ולהישאר עם האצבע על הדופק בכל הנוגע לכסף ולעסקים.
